מחקרי התחדשות שרירי השלד הנוכחיים מתמקדים רק בגפה ובשריר הגו, ומשאירים את המאפיינים והמנגנון של התחדשות שרירי הלסת לא נחקרו ברובם. מטרת מחקר זה היא ליצור מודל עכבר קל ואמין יותר כדי להקל על חקירה נוספת של התחדשות שרירים באזור הפנים. התפתחויות אחרונות סוקרות כי שרירי הלסת מהווים תת-קבוצה ייחודית של שרירי השלד עם מסלול אבולוציוני מובהק ומקור התפתחותי.
הם גם מציגים ביצועי התחדשות שונים בהשוואה לעמיתיהם בגפיים. יש צורך בחקירה מעמיקה יותר של התחדשות שרירי הלסת כדי להבין את המנגנון העומד בבסיס הבדלים ניכרים אלה. המחקר מציג שיטה מהירה וניתנת לשחזור לחקר התחדשות שרירי הפנים.
תהליך הפציעה בחצי הקפאה ארך 20 דקות, ותהליך הקציר ארך 10 דקות בלבד לכל עכבר, והעכברים יכולים לסבול את הפציעה היטב ללא כל פגיעה בתנועה. מכיוון שהמודל שלנו מאפשר השוואה עוקבת בין שריר המסה הפיברוטי לבין שריר הטיביאליס הקדמי המתחדש במלואו מהיבטים של מורפולוגיה, היסטולוגיה וויסות מולקולרי, הוא משמש לנו כוח לשניים להתעמק במנגנון הבסיסי. המחקר העתידי שלנו יתמקד בהשפעות הסיבתיות בין השינויים של תאי גזע שריר מקומיים ותאי נישה מרובים, והתערבויות שפותחו בהתאמה לתהליך של פיברוזיס שריר הפנים.